שוש אופנהיים שולחת לנו תמונות של אביב מהצפון. תודה שוש !

איך לקרוא את השורות האלו של הגובה והמרחק ? כמה יכול להשפיע מזג האויר ? כתבה חדשה ב-"הארץ" שתעזור לכולנו לבחור את הטיול הנכון. תהנו !

סטפן פורסטר הוא צלם נופים, שמשתמש בעיקר ברחפן. הוא היה אחד הראשונים להשתמש ברחפן לצילומי טבע, ואופן הצילום שלו השפיע רבות על הצילום בעזרת רחפן, שעד אליו בעיקר היה נסיון לחקות את דרך הצילום המסורתית יותר מהליקופטר. רוב העבודות שלו מוצגות בסרטים של ה-BBC. בערוץ שלו יש עוד סרטים נהדרים, והמון מוזיקה קיטצ'ית. תהנו !

סקר מטיילים, כתבה על הכיכר במרקש, ומידע על הטיולים הקרובים. דיוור ראשון ל-2020 !

ג'מע אל-פנאא, הכיכר שבלב מרקש, משתנה משנה לשנה, ומשעה לשעה. בכתבה הבאה ב-"הארץ" אני מנסה לתאר את השינויים שעברו בה בשנים האחרונות, ומהלך של יממה אחת בכיכר. אני עוסק בעיקר באופי התיירות שהשתנה, ועמו גם המרוקאים בכיכר. 

שלוש כתבות חדשות במסע אחר, על שלושת תאי השטח הבולטים במדירה בהם אנחנו מטיילים ברגל - הים, היער, וההרים הגבוהים. החלק הטוב ביותר בעיני בכתבות הוא הצילומים המעולים של איציק יוגב (שוב תודה!). תהנו. 

וולקניזם סביב אפריקה, כתבות מומלצות בבלוג, ועוד. 

במהלך הטרק בראוניון באוקטובר 2019, ראיין אותי רון ברק על האי, ההיסטוריה, והגיאולוגיה, ועוד. רון צילם וערך את זה לסרטון שיכול להעשיר כל אחד ואחת. תודה רון !

כתבה על האי מדירה, שפורסמה כבר לפני חצי שנה ב-הארץ, ולא העליתי כאן באתר. תהנו !

תמונות מהטרק הראשון בראוניון, אוקטובר 2019. טרק לעומק האי הקטנטן, לנופים וולקנים ותרבות אפריקאית ייחודית לאי.  

ב-29.11 יצאנו לטיול בכרמל, זה כבר הפך למסורת קטנה בכל ביקור שלי בארץ. הטיול הוא הזדמנות למפגש, לאכול משהו טוב, ולבלות יום שישי בבוקר בטבע. פרגנו לעצמכם יום כזה ובואו פעם הבאה - במרץ 2020. בינתיים אפשר להינות מגלריית תמונות קטנה שצילמו המטיילים בטיול. 

המדריך הנוסף שבחולצה האדומה הוא רועי ממן, שעוד נשמע ממנו רבות. וסייעו במנהלה אורלי אליאס ורויטל לוי. 

סיפור אישי מהקיץ, הזמנות לערב וטיול בארץ, ועוד...

טיול שני של קבוצת המעיין, ספטמבר 2019.
​
 לפעמים, בעיקר בבקתות קטנות בין הרים גבוהים, נוצר קסם כלשהו, קשה להסביר את זה במילים. אבל אולי התמונות יעזרו...

בסוף ספטמבר האחרון, כל קבוצות הוואטסאפ של הטיולים שהיו במון בלאן בשנים האחרונות געשו ורעשו סביב קרחון ליד העיירה קורמיור, שהולך ומתפרק. בפוסט הבא אנסה להבהיר את הסיפור, ולעדכן מה מצבו של הקרחון היום.

איפה ?
כל מי שטייל איתי במון בלאן מכיר את התצפית על הקרחון Planpincieux, שנמצא מתחת ל-"גראנד ג'וראס". התצפית היא מהנקודה הגבוהה ביותר שאנחנו מגיעים אליה בטרק, ביום האחרון (או האמצעי שבתכניות שלפני 2019) שבו אנחנו יוצאים בקתת בונאטי, עולים כמה עליות תלולות, ובסוף יורדים לאכול גלידה בקורמיור.

מתי ?
באמצע ספטמבר האחרון, מטפסים איטלקיים דיווחו על שינוי במיקום של הקרחון המדובר, הם דיווחו שהוא נמצא נמוך יותר מבדרך כלל בסוף הקיץ.

ומה קרה ?
הדיווח היה שגרתי לגמרי וחלק משיחה חברותית בבית הקפה המקומי. השיחה תפסה את אוזנה של ולנטינה, מדריכה באזור, שיידעה קבוצת מדענים מהאוניברסיטה בגרנובל, שמיד הגיעו לאזור והחלו במדידות שגרתיות.

הם גילו שהקרחון נמוך יותר (כלומר, ירד למטה בערוץ בו הוא היה לפני כן), ב45 ס"מ. האזור כולו והכביש מתחתיו נסגרו לתנועה. הוצבה מול הקרחון תחנת מדידה, וכעת ממפים כל תנועה ולו הקטנה ביותר של הקרחון. נכון לימים אלה (31.10.19), הקרחון ירד עוד 30 ס"מ.

אבל, מה הבעיה ?
אין טיול שצפונה מישראל ואני לא מדבר בו בשלב מסוים על קרחונים והתחממות גלובלית. למי שאינו מכיר, אומר שקרחון גם הוא מסוגל לנוע במורד ואדי, באופן איטי הרבה יותר ממים, ותנועתו תלויה בטמפ' שלו, בשיפוע, ובגודל הקרחון. לכל קרחון ישנה התארכות והתקצרות טבעית במהלך כל עונה, כשבדרך כלל דווקא לקראת סוף הקיץ קרחונים "זורמים" מהר יותר מטה, ומתארכים. זה נגרם מזרימת מים אינטנסיבית בינהם לבין השטח, שמהווה מעיין חומר מסכך  עבור הקרחון. מה שבדרך כלל מונע את זרימת המים המהירה, היא העובדה שהקרקע מתחת לקרחון קפואה גם היא בעומק מסוים ומשתנה (ה-permafrost), ושומרת על צידו התחתון של הקרחון מלהינמס.
למעשה זרימה כה מהירה של הקרחון היא עדות ישירה להתחממות כדור הארץ. קל להבין את זה בתהליך הבא :

האויר מתחמם > הפרמה-פרוסט נסוג לעומק פני השטח ומתרחק מהקרחון > תחת הקרחון ההמסה גדולה יותר > יש יותר חומר סיכוך > הקרחון זורם  במהירות מטה. 

ומה עכשיו ?
עכשיו מחכים... הפחד הוא שחלק גדול מהקרחון עומד להינתק, ולגרום למפולת גדולה שעשויה לגרום להרס רב של תשתיות וכמובן פגיעה בחיי אדם שיהיו בסביבה. זו הסיבה שהאזור נסגר לתנועה, וכעת אין גישה לכל החלק של ואל פרט האיטלקי מהצד האיטלקי (על האוכף בצד השוויצרי ישנם שלטים רבים המתריעים מפני הסכנה). אפשר להמשיך לתעדכן באתר הבא. (לחצו על התרשים במרכז שמאל המסך).

אם קראתם/ן עד לכאן, אולי תרצו לשמוע את דעתי האישית על הנושא :
להתחממות הגלובלית אין פנים, אין פרזנטור, ואין אף דרך להנכיח אותה במרחב הציבורי חוץ מלדבר. הרי התמונות והנתונים הם תמיד מאפריקה המאובקת גם ככה, או מגרינלנד שזה בכלל סוף העולם... ופתאום, המון בלאן עצמו, אחד המקומות המטוילים בעולם, נמצא בלב הסיפור ! זו נקודת אור קטנה בסיפור, שאולי תפתח עוד עיניים ותביא את הנושא של ההתחממות הגלובלית לסדר היום הציבורי. 

כתבה על צרכים בשטח(!), וגלריה טרייה מהדולומיטים.

רני ירושינסקי משתף אותנו בתמונות מהטרק בדולומיטים. תודה רני !

הגיע הזמן לדבר על זה. אנחנו יכולים להתהדר בכותרות מפוצצות כמו "תיירות אחראית", "טרקים  אקולוגיים" ועוד, אבל בדרך אנחנו משאירים אחרינו לפעמים שאריות שהן פשוט סותרות כל היגיון סביבתי, וחסרות דרך ארץ.

כן כן, אני הולך עכשיו לכתוב על קקי ופיפי. בחיי.

לצערי הרב, בשטח אנחנו פוגשים המון שאריות שקשורות בצרכים. נייר טואלט (שמתוך סקר קצרצר שעשיתי בין  חבריי הצרפתים, הם משוכנעים לחלוטין שבכלל לא מדובר בזבל כשזה בשטח, ועומד לרדת גשם בימים הקרובים), מגבונים לחים, שאריות של מוצרי היגיינה נשית ועוד. בואו פשוט נשים לזה סוף, ואחת ולתמיד נניח שני כללים על השולחן:

1. המקום: כשאין המון צל בסביבה, לא מתפנים בצל היחיד שמוצאים. תמיד יש עוד  כפל קרקע להסתתר בו.
2. העזרים: כאן החוקים מאוד פשוטים. נייר טואלט שורפים תוך נקיטת כללי זהירות ומגבונים לחים אוספים. קל לא?

והפעם -  כתבות על ההתחממות הגלובלית, ותמונות מטיולי הקיץ.

איך אפשר לתפוס את. כל המרחבים הפראיים האלה ? דני גוטמן המוכשר מצליח. תודה דני !

שוב רקפת רוזנפלד נותנת לנו הצצה לעולמות הסמויים מהעין. והפעם - טכנולוגיה חדשה לעריכת דנ"א. האזינו לפודקאסט בו היא מסבירה על הקריספר, ויכולותו להשפיע על העתיד של כולנו.