טרק בטנריף ולה גומרה בשילוב הקרנבל  - (11 ימים)

האיים הקנריים הם יעדים נפלאים לכל אלו שמחפשים חופשת בטן גב רגועה ללא כל תזוזה או אתגר פיזי. לקום בבוקר, לגשת לבופה העמוס, ללגום קוקטייל מהול היטב לצד בריכה ושירת אגדודודו מהדהדת. אין צורך בכלל לצאת מהרזורט !

אלוהים ישמור. איזה שעמום. 

האיים הקנריים הם איים ולקניים צעירים, משמעות הדבר שכמו מדירה או כף ורדה - פני השטח שלהם הרריים, מגוונים, וכמו קוראים לנו בקול רם : בואו לטייל ביננו. זו ההרגשה שהייתה לי שנחתתי בטנריף, הכל היה כל כך קרוב שכבר שעה קלה אחרי שנחחתתי התחלתי ללכת בנוף ירחי וצבעוני של הרי טוף מולחם. גן עדן אמיתי. 

ואם כל זה לא מספיק, בטנריף ולה גומרה (אי קנרי שכן) ישנם יערות חצי טרופיים, הר געש פעיל, אוכל ספרדי מעולה, ונופי אוקיאנוס בכל פסגת הר. 

גם זה לא הספיק ? אז בואו נוסיף את הקרנבל השני בגודלו בעולם הלטיני עם תהלוכות צבעוניות ומסיבות לתוך הלילה (למי שמעוניין), חוויה אמיתית. בקיצור, ממש (אבל ממש) לא משעמם בטנריף ולה גומרה... 

​זהו טרק ברמת קושי בינונית, בשני איים קנריים שונים מאד זה מזה.

נתחיל את הטיול בטנריף הגדול מבין האיים הקנריים, ובעל הטופוגרפיה הדמרטית ביותר מכולם. נטייל בחלקים ההרריים המערביים שלו, בנוף וולקני צבעוני, נעלה לפסגת הטיידה (והפסגה הספרדית הגבוהה ביותר!) ונרד ממנה ברגל בנופי הירח, ונטייל גם בחלקו המערבי של האי ביער ירוק וצפוף, שמפעם לפעם נפתח ממנו חלון נהדר לאוקיאנוס הכחול. 

לאחר מכן ניסע לאי לה-גומרה, שכן של טנריף, אבל שונה ממנו בהמון משתנים. הוא כמעט ולא מתויר, ירוק יותר, חקלאי יותר, ובכלל יש בו אווירה של פרובינציה מתוקה ולא של מרכז העניינים כמו אצל אחיו טנריף. נטייל ביער הלאורסילבה המפורסם ונתהלך גם בין השטחים החקלאיים ההרריים. 

לכל אלו נצרף את חווית הקרנבל, שתהיה תמיד ברקע (תמיד יש עוד אירועים לא צפויים ברחובות) ויחד עם זה נתמקד בשלושה אירועים מרכזיים :

•  מצעד הפתיחה של הקרנבל בטנריף - לילה של תהלוכה אינסופית של בתי הספר לסלסה, עמוסת אורות, מוזיקה וריקודים ברחובות. 
• "המסיבה הלבנה" - מסיבה מסורתית באי לה גומרה, בה כולם וכולן לובשים לבן ומתיזים זה על זה טלק וקמח. זכר למסיבה גדולה שהייתה באי כשחזרו אליו גולים מאמריקה. 
  
• "קבורת הסרדין" - לילה הזוי במיוחד, בו תושבי האי הולכים מאחורי בובה ענקית של סרדין ובוכים בכי מר. בחצות שורפים את הסרדין במסיבה ענקית. זה הרבה יותר כייפי ומעניין ממה שזה נשמע. 

בין לבין נישן במלונות טובים, ונאכל אוכל ספרדי מעולה. זאת אחת התכניות הכי מיוחדות שבניתי במהלך השנים האחרונות, והיא באמת חוויתית.

רמת הקושי

איי כף ורדה שונים מאד זה מזה, ויש להגדיר את הרמת הקושי באופן פרטני :

 -סנטו אנטאו - (רוב הטיול) - אי געשי, שבנוי בעיקר מאפר געשי מותך, מה שיוצר בו שיפועים תלולים במיוחד. השבילים בהם אנו נלך הם שבילים של החקלאים באזור שעולים שאזור הגבוה לטובת הגידולים והמחייה, אבל שינויי הגבהים היומיים גדולים, והממוצע לעליה ליום הוא כ-650 מ', בשיפוע תלול. כמובן שבשל כך אנו הולכים פחות קילומטרים מדי יום. 

- פוגו - (שלושה ימי הליכה) - אי שטוח בהרבה - פרט לחרוט הגעשי האדיר עליו נטפס במשך יום שלם. העליה היא של כ-1200 מ', בשביל טוב, שאליו נצא לפנות בוקר. הירידה כיפית במיוחד - במעיין דרדרת געשית שבה נרוץ מאות מטרים בדקות בודדות. 

- סאנטיאגו - (יום טיול בודד) - שביל קל ונוח, בעיקר בירידה, באזור חקלאי ופורח. 

זהו אינו טרק קל, ורמת הקושי מאד משתנה מאי לאי. 

שיפועים דרמטיים - בשבילים נוחים במיוחד - צילום דפנה לוין

המזון

המטבח הקריאולי טעים ומזין. בכל ארוחה יהיה אורז, קטניות מבושלות, ועוד תוספות. המאכל המקומי הוא קצ'ופה - תבשיל משתנה עם תירס מיובש, בשר כלשהו (או ללא בבשר), ומיני ירקות שורש אפריקאיים. בכף ורדה יש השפעות גם מהודו, בצורת כיסונים למינהם, ומאירופה כמובן, בצורת כל מיני סלטים מיונזיים שמיועדים בעיקר לתיירים מאנגליה וגרמניה (מאותם סלטים נשתדל להמנע...)

את ארוחות הערב נאכל במסעדות מקומיות או במלונות. תמיד תהיה אפשרות בשרית או צמחונית-טבעונית, את ארוחות הבוקר נאכל במלון, והן יהיו בדרך כלל צנועות בהרבה מארוחות הבוקר הישראליות האופייניות, ויכללו בדרך כלל לחם, חמאה, ריבה, יוגורט, ביצה, קפה ומיץ. את ארוחות הצהריים נערוך בשטח כפיקניקים, עם לחם, לפעמים תבשיל חם, ירקות, פירות ועוד... לפעמים לארוחת הצהריים נאכל גם קצ'ופה חמה. 

מקום נפלא לצהריים באמצע היום

קצ'ופה קלאסית (שיש בה הכל בערך...)

הפינוק

לרעתם או טובתם של איי כף ורדה, מעולם לא נמצאו בהם משאבים יקרים כמו זהב או יהלומים. לכן כל מה שהאיים יודעים לייצא אל העולם - הוא מוזיקה וחיוכים. אין באיים איזו תרבות קולינרית עתיקה, באיים בהם נטייל המלונות המפוארים נראים כעשויים מפלסטיק, ואנו בחרנו במודע מקומות משפחתיים ופשוטים. בחלק מהמקומות מדי ערב מתכנסים תושבי האזור, לנגן ולשיר, ואנו איתם, במקצבים השמחים והעצובים, נהנים מרגעים אנושיים שאינם תלויים באיכות המלון או המזון. 

מקצב הטאלביישו - צילום - דפנה לוין

תוספות

- רמת הקושי בנויה לפי סרגל איטי וטוב, כך שיהיה זמן ואפשרות לבנות את הכושר בין הימים.
- לאורך הטיול נישן במקומות צנועים ופשוטים, בהתאם להיצע. ברובם אין מעלית לסיוע עם הציוד, ובחלקם גם השירותים/מקלחת אינם בחדר. ישנו מקום לינה אחד בו גם אין מים חמים. 
- על אף היותם של איי כף ורדה חלק מאפריקה - אין צורך בחיסונים בשביל לטייל באזור.
- לאורך הטיול ישנן טיסות פנים ומעבורות, משמעת זמנים טובה במיוחד נדרשת בימים אלו. 

טנריף שממותגת כיעד של חופי רחצה ובטן-גב הפתיעה כל כך בנופים הפראיים, בהר הגעש טיידה, ביערות של לה-גומרה, ולקינוח המוחז הצפוני אנגה. שפע נופים מגוונים שנחשפו בפנינו. 

ריקי גרשון (טנריף ולה-גומרה, 2019)

הטיול לא מתוכנן לצאת השנה. במידה וזה ישתנה - אודיע בדיוור

---

מידע נוסף על כף ורדה - הבלוג*

עוד שאלות ? אני כאן

בתחילת ההודעה ציינו את שם הטיול. תודה !

​​אהבת את הטרק בטנריף  ? 
שווה לחשוב גם על :

טרק בראוניון

טרק בכף ורדה

טרק במדירה