אז חוץ מלהיות מתחת לשמיכה, יש עוד מלא דברים כיפיים לעשות בחורף. אחד מהם הוא פשוט להמשיך לטייל באלפים ! אבל איך ?

בחורף כמובן האלפים מלאים בשלג, אתרי הסקי מלאים, והמוני בריטים מעט שיכורים מסתובבים בכל עיירות הסקי. אבל אפשר גם אחרת - ישנה טכניקה לעלות בעזרת הסקי, ואז לרדת "אוף פיסט" היכן שרק רוצים. איך זה עובד ?

מרכיבים על הסקי מלמטה מעיין כיסוי ("סקין" - "עור") שמזכיר מאד פרווה גסה וצפופה (בעבר השתמשו בעור של כלבי ים, משם הכינוי), ואיתו מטפסים. העקב של נעל הסקי משוחרר ואפשר לנוע איתם יחסית בקלות. 

שמגיעים למעלה, מורידים את הסקין, נועלים את הסקי אל הנעליים, ונהנים כל הדרך למטה !

אם חושבים על זה לרגע - זה בדיוק כמו טרק. עולים עולים עולים... ואז יורדים. ואכן כך גם חלק גדול מהבקתות פתוחות בחורף (בדיוק כמו בקיץ !) וככה אפשר ממש לטייל בחורף באלפים. בארה"ב זה נקרא "backcountry ski" ובצרפת "ski de randonnée". איך נקרא לזה בעברית ? אם יש לכם/ן רעיון - פנו אלי (:

עולם התיירות מתבגר, ומנסה להפוך לאחראי יותר כלפי המקום והסביבה בה מבלים המטיילים. על אף שתיירות אחראית יכולה להישמע כפרדוקס, בפרק  שמורכב משני חלקים אנחנו מדברים עם ליאור מורג, מדריכת טיולים במזרח שחיה בעצמה בג'ונגלים שבלאוס. אנחנו מדברים על הנושא כמטיילים, כמדריכים, וכבני אדם. פרק שונה ומיוחד. תודה ליאור !
​

• קישור לאמנת קייפטאון לתיירות אחראית. 
• קישור לדף הפייסבוק של ליאור

כתבה חדשה במגזין מסע אחר, על אחד הדברים החשובים והכיפיים ביותר בטיול - האוכל. כתבה קלילה וברורה עם עשרה כללים למזון בטיולים. למה לא לארוז מים (!), למה גבינה מלוחה עדיפה וכמה באמת חשובות שקיות זיפ-לוקס. תהנו !

איך לקרוא את השורות האלו של הגובה והמרחק ? כמה יכול להשפיע מזג האויר ? כתבה חדשה ב-"הארץ" שתעזור לכולנו לבחור את הטיול הנכון. תהנו !

שלוש כתבות חדשות במסע אחר, על שלושת תאי השטח הבולטים במדירה בהם אנחנו מטיילים ברגל - הים, היער, וההרים הגבוהים. החלק הטוב ביותר בעיני בכתבות הוא הצילומים המעולים של איציק יוגב (שוב תודה!). תהנו. 

תמונות מהטרק הראשון בראוניון, אוקטובר 2019. טרק לעומק האי הקטנטן, לנופים וולקנים ותרבות אפריקאית ייחודית לאי.  

סיפור אישי מהקיץ, הזמנות לערב וטיול בארץ, ועוד...

בסוף ספטמבר האחרון, כל קבוצות הוואטסאפ של הטיולים שהיו במון בלאן בשנים האחרונות געשו ורעשו סביב קרחון ליד העיירה קורמיור, שהולך ומתפרק. בפוסט הבא אנסה להבהיר את הסיפור, ולעדכן מה מצבו של הקרחון היום.

איפה ?
כל מי שטייל איתי במון בלאן מכיר את התצפית על הקרחון Planpincieux, שנמצא מתחת ל-"גראנד ג'וראס". התצפית היא מהנקודה הגבוהה ביותר שאנחנו מגיעים אליה בטרק, ביום האחרון (או האמצעי שבתכניות שלפני 2019) שבו אנחנו יוצאים בקתת בונאטי, עולים כמה עליות תלולות, ובסוף יורדים לאכול גלידה בקורמיור.

מתי ?
באמצע ספטמבר האחרון, מטפסים איטלקיים דיווחו על שינוי במיקום של הקרחון המדובר, הם דיווחו שהוא נמצא נמוך יותר מבדרך כלל בסוף הקיץ.

ומה קרה ?
הדיווח היה שגרתי לגמרי וחלק משיחה חברותית בבית הקפה המקומי. השיחה תפסה את אוזנה של ולנטינה, מדריכה באזור, שיידעה קבוצת מדענים מהאוניברסיטה בגרנובל, שמיד הגיעו לאזור והחלו במדידות שגרתיות.

הם גילו שהקרחון נמוך יותר (כלומר, ירד למטה בערוץ בו הוא היה לפני כן), ב45 ס"מ. האזור כולו והכביש מתחתיו נסגרו לתנועה. הוצבה מול הקרחון תחנת מדידה, וכעת ממפים כל תנועה ולו הקטנה ביותר של הקרחון. נכון לימים אלה (31.10.19), הקרחון ירד עוד 30 ס"מ.

אבל, מה הבעיה ?
אין טיול שצפונה מישראל ואני לא מדבר בו בשלב מסוים על קרחונים והתחממות גלובלית. למי שאינו מכיר, אומר שקרחון גם הוא מסוגל לנוע במורד ואדי, באופן איטי הרבה יותר ממים, ותנועתו תלויה בטמפ' שלו, בשיפוע, ובגודל הקרחון. לכל קרחון ישנה התארכות והתקצרות טבעית במהלך כל עונה, כשבדרך כלל דווקא לקראת סוף הקיץ קרחונים "זורמים" מהר יותר מטה, ומתארכים. זה נגרם מזרימת מים אינטנסיבית בינהם לבין השטח, שמהווה מעיין חומר מסכך  עבור הקרחון. מה שבדרך כלל מונע את זרימת המים המהירה, היא העובדה שהקרקע מתחת לקרחון קפואה גם היא בעומק מסוים ומשתנה (ה-permafrost), ושומרת על צידו התחתון של הקרחון מלהינמס.
למעשה זרימה כה מהירה של הקרחון היא עדות ישירה להתחממות כדור הארץ. קל להבין את זה בתהליך הבא :

האויר מתחמם > הפרמה-פרוסט נסוג לעומק פני השטח ומתרחק מהקרחון > תחת הקרחון ההמסה גדולה יותר > יש יותר חומר סיכוך > הקרחון זורם  במהירות מטה. 

ומה עכשיו ?
עכשיו מחכים... הפחד הוא שחלק גדול מהקרחון עומד להינתק, ולגרום למפולת גדולה שעשויה לגרום להרס רב של תשתיות וכמובן פגיעה בחיי אדם שיהיו בסביבה. זו הסיבה שהאזור נסגר לתנועה, וכעת אין גישה לכל החלק של ואל פרט האיטלקי מהצד האיטלקי (על האוכף בצד השוויצרי ישנם שלטים רבים המתריעים מפני הסכנה). אפשר להמשיך לתעדכן באתר הבא. (לחצו על התרשים במרכז שמאל המסך).

אם קראתם/ן עד לכאן, אולי תרצו לשמוע את דעתי האישית על הנושא :
להתחממות הגלובלית אין פנים, אין פרזנטור, ואין אף דרך להנכיח אותה במרחב הציבורי חוץ מלדבר. הרי התמונות והנתונים הם תמיד מאפריקה המאובקת גם ככה, או מגרינלנד שזה בכלל סוף העולם... ופתאום, המון בלאן עצמו, אחד המקומות המטוילים בעולם, נמצא בלב הסיפור ! זו נקודת אור קטנה בסיפור, שאולי תפתח עוד עיניים ותביא את הנושא של ההתחממות הגלובלית לסדר היום הציבורי. 

הגיע הזמן לדבר על זה. אנחנו יכולים להתהדר בכותרות מפוצצות כמו "תיירות אחראית", "טרקים  אקולוגיים" ועוד, אבל בדרך אנחנו משאירים אחרינו לפעמים שאריות שהן פשוט סותרות כל היגיון סביבתי, וחסרות דרך ארץ.

כן כן, אני הולך עכשיו לכתוב על קקי ופיפי. בחיי.

לצערי הרב, בשטח אנחנו פוגשים המון שאריות שקשורות בצרכים. נייר טואלט (שמתוך סקר קצרצר שעשיתי בין  חבריי הצרפתים, הם משוכנעים לחלוטין שבכלל לא מדובר בזבל כשזה בשטח, ועומד לרדת גשם בימים הקרובים), מגבונים לחים, שאריות של מוצרי היגיינה נשית ועוד. בואו פשוט נשים לזה סוף, ואחת ולתמיד נניח שני כללים על השולחן:

1. המקום: כשאין המון צל בסביבה, לא מתפנים בצל היחיד שמוצאים. תמיד יש עוד  כפל קרקע להסתתר בו.
2. העזרים: כאן החוקים מאוד פשוטים. נייר טואלט שורפים תוך נקיטת כללי זהירות ומגבונים לחים אוספים. קל לא?

איך אפשר לתפוס את. כל המרחבים הפראיים האלה ? דני גוטמן המוכשר מצליח. תודה דני !