״למדתי לקרוא מפות תוך כדי תנועה, תוך כדי טיולים שאני ניגשת למדריך ומבקשת: "תראה לי בבקשה במפה איפה אנחנו נמצאים". היום אני יכולה למצוא את עצמי שקועה שעות בקריאת מפה, תיכנון מסלול, חישוב מרחקים, בדיקה של קווי גובה וכו'.
בפעמים הראשונות שסימנתי נקודת ציון מחוץ לשביל מסומן וניווטתי אליה בהצלחה, מדד האושר קפץ לשחקים. לא השתתפתי בקורס קצינות, לא למדתי ניווט, הראייה המרחבית שלי לא חזקה במיוחד, בגלל זה היה לי קשה מאוד בלימודי הנהיגה לשמור מרחק ממכוניות חונות או נוסעות. בגלל זה, לצאת לבד לשטח עם מפה טופוגרפית ולהתאים את קווי הגובה במפה לתוואי השטח ולפי זה ללכת למקום שאליו אני רוצה להגיע – זה מסוג הדברים שגורמים לי לפרוץ בשאגות שמחה כשהיגעתי ליעד… בתכנון מסלול שמעולם לא הייתי בו, כשאני בוחנת את התוואי במפה, מתכוננת, לא יודעת איך המקום עצמו הנראה ב"מציאות", וכעבור זמן מה מגיעה לשטח ומייצוג של מציאות בקווים וסימונים גרפים אחרים זה הופך לשטח "אמיתי", אדמה עליה אני דורכת, מעלה בו אני מטפסת או מורד בו אני יורדת – המעבר מהדו-מימד לתלת-מיימד יש בו מן הקסם שקשה להסביר״ להמשך קריאה - היכנסו לבלוג של אילנה. תודה אילנה ! Comments are closed.
|
הבלוגהמקום בשביל כל הכתבות, הפודקאסטים, הוידאו, התמונות, ועוד... ניווט מהיר
הפודקאסט
הכתבות
המומלצים
וידאו
פירגון
|